סיפור חורפי

החורף. חושך בארבע, קור באצבעות ברגליים ורוחות המאיצות את גדילתו של שוק המטריות. אני מאוד אוהבת את החורף, זכרונות רבים וטובים נקשרים לי לתקופה הזו. בתור בת הרים ירושלמית יצא לי לא פעם לגלוש עם שקית זבל במורד הרחוב המושלג, לחטוף כווית שוקו דרגה שלוש ולצאת למסעות גשם שסופם בפריסת כל מלבושיי על ההסקה והליכת טווס בתחתונים ברחבי הבית. 

הרבה שנים עברו מאז והרי ירושלים הם מזמן זכרון נוסטלגי. היום אני בת מישור, בנופי ילדותו של החצי.

ואין לי תלונות.

בסך הכל מאוד נעים באיזור השרון. והחורף פה מאופיין במרחבי עלי חובז׳ה מפוארים. ההבנה שמרחבים אלו אכילים היא נפלאה עבורי, ויוצרת עבורינו הרפתקאות בישוליות מעולות. 

ההצלחה האחרונה היו עלי גפן עם חובז׳ה שקטפנו מאחורי הבית. השתמשנו במתכון של ארז קומורובסקי והסיר המושקע החזיק מעמד בערך יומיים.

המתכון מצורף בלינק הבא -

http://www.erez-komarovsky.co.il/recipe/117/

ולמרות שעכשיו כבר אמצע יולי, דווקא החום מזמן ארוחה קלילה. אפשר להמיר את עלי החובז׳ה העונתיים או את עלי הגפן הלא נפוצים בכרוב לבן שיש בכל סופר רענן.

בתאבון!